Maya’s antibiotic-free chickens raised with love

Written by Shoval Eidan

Read the hebrew version below – מאמר בעברית

My name is Shoval. I have been volunteering at Maya since the 3rd of August. A week after I arrived, I have been offered to take care of 100 chickens for 45 day, in an experimental program. The aim was to raise chickens without antibiotics or any other medicine. Indeed, ‘half of broiler chicken meat and eggs in Nepal are estimated to have antibiotic residue. This means people who consume them slowly develop a resistance to antibiotics, and will not respond to treatment of bacterial infections.’ (Read more : https://www.nepalitimes.com/banner/are-you-sick-of-chicken/)  To make it work, it had to be only one person interacting with the chickens to avoid diseases.

I had to think about the offer due to the fact that I’m vegan. For the last year I stopped consuming animal products and it is the second-best thing I did this year, the first one being here at Maya. I decided to take the mission thinking that maybe it would be amazing for me to be able to at least give the chickens a good life even if I can’t save them. I assumed that chickens that would be loved enough wouldn’t need any other bad chemicals to be healthy.

41946188_319403518825459_2591094125465960448_n

As an Israeli average girl, I knew nothing about raising chickens. I was lucky to be helped by the volunteer construction supervisor, who has experienced in raising chickens. He taught me everything and was patient enough to answer my questions which came by dozens: the great Zidan. Zidan is a Nepali young man volunteering at the school whilst Maya supports his college education in Damauli.

Almost a month has passed since I started the chicken program and I don’t really know what I would do without them. The three first days were tough: 8 of the tiny cute chicks died from sickness probably because of the terrible conditions they were held in before they arrived to Maya. Now my little babies almost look like full grown chickens. They have a large coop, perfectly protected from the sun and the rain, with great view to the valley (although I’m not sure if they can see it…). The coop is surrounded by the jungle. I visit the coop twice a day to change their water and feed them. Sometimes I go there three times a day if I miss them too much. Mostly I speak to them in Hebrew, but Zidan says they understand his Nepali as well.

DSC_0255

I’m trying not to think about the end of the program, it’s obviously going to be very hard for me to tell them goodbye, but I’ll take comfort in knowing that I gave them the healthiest and the happiest life I could. I think that this program is amazing because on one hand we are giving the chickens a healthy life, and on the other hand the hostel kids will get a great source of protein that was grown right next to their beautiful school area. Furthermore, if this project succeeds we will take our healthy chicken to the market for the wider community to benefit from this too.

I’m having the time of my life here at Maya. Except from my babies, I also teach English and get to do a lot of fun and exciting activities. I want to thank Maya and the universe for the wonderful opportunity to raise and take care of funny, smart and cute living creatures.

Find out more about our chicken project – Visit www.mayachicken.org

Volunteer at Maya! http://mayauniverseacademy.org/volunteer/

היי, שמי שובל. אני מתנדבת ב’מאיה’ מאז ה3 באוגוסט למשך כשלושה חודשים. בערך שבוע לאחר שהגעתי לבית-הספר קיבלתי הצעה לטפל ולגדל 100 תרנגולות,למשך 45 ימים, במסגרת פרויקט ניסיוני של גידול תרנגולות למאכל ללא שימוש באנטיביוטיקה או תרופות כלשהן. במערב, וגם כאן בנפאל, מרבית התרנגולות והביצים שמשווקות לשוק הוזנו באנטיביוקטיקה ותרופות למינהן מהרגע הראשון, כך שלמעשה אנשים רבים צורכים אנטיביוטיקה דרך מזונם מבלי לדעת. עובדה זו גרמה לרבים בימינו לפתח בהדרגתיות סבילות לאנטיביוקה ובכך להקשות על מתן טיפול רפואי בהם במידה וישנה מחלה. כדי לגרום לפרויקט להצליח היה עליי להיות האדם היחיד שנמצא במגע עם התרנגולות, על מנת לצמצם חשיפתן למחלות וחיידקים מבחוץ ומאנשים.

הייתי חייבת לחשוב על ההצעה לעומק, בעקבות היותי טבעונית. בשנה האחרונה הפסקתי לצרוך מוצרים מהחי וזו הייתה ההחלטה השניה הכי טובה שעשיתי בחיי, הראשונה הייתה להגיע למאיה. החלטתי לקחת את המשימה עליי, מתוך מחשבה שאוכל לתת לאותן תרנגולות (שעתידן ידוע מראש, איתי או בלעדיי) חיים בריאים טובים ומאושרים. הנחתי שתרנגולות שיקבלו טיפול מסור והרבה אהבה, לא יצטרכו תרופות וכמיקלים מכדי לחיות ולהיות בריאות.

בתור בחורה ישראלית ממוצעת, הידע שלי בכל הקשור בגידולן הוא אפסי. התמזל מזלי לקבל עזרה ותמיכה מלאה מזידן, מתנדב נפאלי בבית-הספר, שמפקח על תחום הבנייה והחלקאות ב’מאיה’, שגידל תרנגולות בעברו. הוא לימד אותי את כל שאני יודעת ,ליווה אותי בכל שלב במסירות רבה וענה על כל אחת מאלפי השאלות ששאלתי. זידן הנפלא,בחור נפאלי צעיר שמתנדב בבית הספר בתמורה לתמיכה כלכלית בלימודיו הגבוהים בעיר דמאולי הסמוכה.

מעל חודש בתוך הפרויקט הניסיוני וכעת אני לא מצליחה לדמיין את השהות שלי במאיה בלעדיהן, התרנגולות היפות שלי. בימים הראשונים התמודדתי עם אובדן של 8 אפרוחים מתוקים וקטנטנים, שמתו בעקבות מחלות שנדבקו בהן טרם הגיעו למאיה, בשל תנאים קשים בהם הוחזקו. עכשיו התינוקות שלי כבר כמעט תרנגולות בגודל מלא, עם כרבולות מהודרות ונוצות לבנות. הן מתגוררות בלול גדול ומרווח, מוגן לחלוטין מגשם ושמש, עם נוף נפלא לעמק (למרות שאני בספק אם הן רואות אותו…) מוקף כולו בג’ונג’ל. אני מבקרת בלול פעמיים ביום, להחליף את אספקת המים ולמלא מזון במיכלים. לפעמים כשאני ממש מתגעגעת אני מגיעה אפילו שלוש. לרוב אני מדברת איתן בעברית, אבל זידן אומר שהן מבינות גם את הנפאלית שלו.

אני משתדלת לא לחשוב על סיומו של הפרויקט, מן הסתם יהיה לי מאוד קשה לומר להן להתראות ולשלוח אותן למותן. אני מתנחמת רבות בעובדה שנתתי להם את החיים הבריאים והטובים ביותר שיכולתי. אני חושבת שזו תכנית מדהימה, מצידה האחד התרנגולות מקבלות טיפול מסור וחיים בריאים וחופשיים מכימיקלים, ומהצד השני תלמידי בית הספר שמתגוררי בהוסטל, יקבלו מקור חלבון בריא יותר לארוחתם. מעבר לכך, אם הפרויקט יצליח, התרנגולות הבריאות ישווקו גם לשוק המקומי וכך גם הקהילה תרוויח מהתכנית הניסיונית.

אני נהנת פה מאוד, כל יום הוא הרפתקאה מרגשת. מעבר להיותי אם לתרנגולות, אני גם מלמדת אנגלית באחת הכיתות ועושה עוד מגוון של פעילויות ודברים כייפים מעניינים ומרגשים. אני רוצה להודות למאיה וליקום, על ההזדמנות שניתנה לי לגדל ולטפל ביצורים חיים חכמים, מצחיקים וחמודים שכאלה. תודה.

(Read more : https://www.nepalitimes.com/banner/are-you-sick-of-chicken/)

Advertisements

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out /  Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out /  Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out /  Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out /  Change )

Connecting to %s

Blog at WordPress.com.

Up ↑

%d bloggers like this: